כשהייתי בת שבע אבא שלי חלה במחלת הסרטן. כמו שאתם יודעים, ילד בן שבע לא מבין כלום כשמדובר במוות. אחרי שהוא נפטר הייתי בטוחה שהכל רק משחק ושטויות. בדיוק סיימתי את כיתה ב' וכולם אמרו לי שהם משתתפים בצערי והתנהגו אליי בעדינות ונחמדות. עליתי לכיתה ד', ושם הילדים כבר חשבו שזה יהיה מצחיק לצחוק על המשפחה שלי, שהיא קצת שונה. התחילו להגיד לי ''אבא שלך מת'' ולהצביע עליי בערבי כיתה. סבלתי את זה עד כיתה ו'. אמא שלי לא הצליחה להעביר אותי בית ספר כי כל בתי הספר אמרו לה שחייבים לעשות שיחה עם שני ההורים, ואז גילו שאני יתומה מאבא ולא רצו שאלמד שם. באותו הזמן עברתי חרם, התעללות פיזית ומילולית, והכל כשאני רק בת 10. בכל יום הייתי בוכה לאמא שלי ושוברת לה את הלב. לא רציתי לדבר עם אף אחד על מה שעובר עליי ולכן גם פסיכולוגית לא הצליחה לעזור לי. המשפחה שלי שונה ממשפחות אחרות, אבל למה זה אומר שאתם צריכים לצחוק עליי? בכיתה ז' הייתי צריכה לעבור לבית ספר חדש. החלטתי לא לספר, רציתי שיחשבו שהמשפחה שלי נורמטיבית. ואז היינו צריכים להכין עבודת שורשים. המורה שאלה על המשפחה שלי ועניתי ''המשפחה שלי נורמטיבית לגמרי. אני, אמא שלי ושלושת האחים שלי''. צעקו עליי שהיא לא נורמלית, שאבא שלי ברח ונטש אותנו, ואני אמרתי שהוא לא נטש, הוא מת. היה שקט בכיתה, ואני המשכתי ואמרתי בביטחון ''גם אם אין לי אבא זה לא אומר שהמשפחה שלי שונה. הוא מת ממחלת הסרטן ולא הצליח לנצח''. בהפסקה ילדים ניגשו אליי, שאלו המון שאלות וצחקו עליי ''איזה מוזרה את.. תראו את השקרנית הזו, היא מחפשת רחמים''. זה המשפט ששבר אותי. עניתי להם בצעקה - ''ביום שאתה תחווה את המשבר הכי גדול בחיים שלך בגיל שבע, והוא ישפיע על חיי המשפחה שלך לתמיד, אז תדבר איתי. ביום שתבין שאתה לא יכול לבכות כי זה כמו לקחת סכין ולסובב אותה בתוך הלב של אמא שלך, אז תדבר איתי. וביום שתבין על כמה דברים שאני מוותרת ומה אני עושה רק כדי שלאמא שלי יהיה טוב, אז תדבר איתי''. אחרי אותו יום רק מעטים לא דיברו איתי. כל השאר כיבדו אותי והפכו לחברים שלי, עד היום. ואני רק רוצה שתדעו שגם אם יש תקופה בחיים שלכם שהיא לא כל כך טובה, בבית הספר או בבית, תנסו לקום ולתקן. כי אם אני הייתי מנסה לדבר ככה בכיתה ד', אולי לא היו צוחקים עליי. כל מי שחווה מוות של אחד ההורים או האחים - אני יודעת שזה כואב, והגעגוע שורף. אבל אני גם יודעת שהם כל כך דואגים לכם, ורואים אתכם מלמעלה. שסיפרו לאבא שלי שהוא הולך למות, המילים האחרונות שלו לאמא שלי היו ''תשמרי על סביון, אני כל כך אוהב אותה''.


לוגו רקע שקוף אחים גדולים-42.png