עד כיתה ד' החיים שלי היו כמו של כל ילדה רגילה. עליתי לכיתה ה' ואז הגיעו לבית הספר שלושה ילדים חדשים. אחרי חודשיים הם התחילו לעשות בלאגן בכיתה. אחד מהם התחיל לצעוק מול כל הילדים שיש לי שפם, שיש לי שוונצים, שאני שמנה ושאני אעוף מבית הספר וכולם צחקו עליי. ישר רצתי להתחבא ולבכות בשירותים. אף אחד לא בא לראות מה קורה איתי או אם הכל בסדר.

ככה זה המשיך שנה שלמה וממש לא ידעתי מה לעשות. בסופו של דבר עשיתי מעשה ובמקום לעבור בית ספר הכנתי סרטון שבו אספתי את כל הקללות והעלבונות שהם אמרו לי, הקרנתי להם ושאלתי אותם איך הם היו מרגישים אם זה היה קורה להם.

הסרטון גרם להם להבין איך אני מרגישה ושמה שהם עשו היה לא בסדר ובסוף הם התנצלו. הסברתי להם שדבר כזה קורה למלא ילדים ושכדאי להם לא לקחת בזה חלק.


לוגו רקע שקוף אחים גדולים-42.png